<h1>בה"ג הלכ' תשעה באב ותעניות</h1>
<h2>דף מא.</h2>
תניא ט' באב שחל להיות בשבת וכן ערב ט' באב שחל להיות בשבת, אוכל ושותה כל צרכו ומעלה על שלחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתה. חל להיות ערב שבת, מביאין לו כביצה ואוכל כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה דברי רבי יהודה שאמר משום רבי עקיבא, א"ר יהודה פעם אחת היינו יושבין לפני ר' עקיבא וחל תשעה באב להיות ערב שבת והביאו לו ביצה מגולגלת וגמעה בלא מלח, לא מפני שתאיב לה אלא להורות בה הלכה לתלמידים, ר' יוסי אומר מתענה ומשלים, אמר להם ר' יוסי אי אתם מודים לי בתשעה באב שחל להיות באחד בשבת שהוא מתחיל משבת ומתענה, אמרו לו אבל, ומה לי להכנס לה כשהוא מעונה ומה לי לצאת ממנה כשהוא מעונה, לא אם אמרת לצאת ממנה כשהוא מעונה שכן אוכל ושותה כל היום כולו, תאמר להכנס לה כשהוא מעונה שלא אכל ושתה כל היום כולו. ואמר עולא הלכה כר' יוסי, ומסקנא דשמעתין דרש מר זוטרא משמיה דרב (מ"א:) הלכה מתענה ומשלים וכן הלכה.
